עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
|
46387-08-11,42641-11-11
20/07/2012
|
בפני השופט:
שרה דברת - ס.נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
א. א. ח. פלסט בע"מ
עו"ד רמי שר-ישראל
|
הנתבע:
1. עיריית באר שבע
2. מילגם שירותים לעיר בע"מ
עו"ד מוריה מלול
עו"ד מוריה כהן
|
| פסק-דין |
- בפני שתי עתירות שאוחדו, המופנות נגד גביית אגרות שמירה על ידי עיריית באר שבע באזור התעשייה עמק שרה.
קמחי קרמיקה בע''מ (להלן - "
קמחי") ודלויה מרכז הבניה בע"מ (להלן - "
דלויה") הינן העותרות בעת"מ 42641-11-11. א.א.ח. פלסט בע"מ (להלן - "
פלסט") הינה העותרת בעת"מ 46387-08-11. לקמחי, דלויה ופלסט (להלן - "
העותרות") נכסים באזור התעשיה "עמק שרה" בבאר שבע (להלן - "
עמק שרה").
ביום 21.6.02 קבלה עיריית באר שבע (להלן - "
המשיבה") את חוק עזר לבאר שבע (שירותי שמירה, אבטחה ומיגון), התשס"ב - 2002 (להלן - "
חוק העזר"). חוק העזר קבע כי המשיבה רשאית להפעיל שירותי שמירה להגברת הביטחון, שמירת החיים והרכוש באזורי תעשייה ומסחר, ולשם כך רשאית המשיבה לגבות אגרה מכל מחזיק בנכס, באזור בו חל חוק העזר. חוק העזר אושר על ידי משרד הפנים ופורסם ברשומות, ומכוחו החלה המשיבה לגבות אגרות שמירה מבעלי עסקים בעמק שרה.
- בעקבות חקיקת חוקי עזר דומים במקומות נוספים, התעוררה מחלוקת סביב חוקיות אגרת השמירה. בבג"ץ 7186/06
מלינובסקי נ' עיריית חולון (2009) (להלן - "
בג"ץ מלינובסקי"), הורה בית המשפט למשרד הפנים לקבוע נהלים ברורים באשר למימון פעילות בטחונית של הרשות המקומית באמצעות היטל מיוחד (עמ' 40 לפסק הדין). בעקבות פסק הדין, חוקק החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א - 2011 (להלן - "
הוראת השעה"), המאפשר לרשויות מקומיות להוסיף ולגבות אגרות שמירה החל מיום 4.4.11 ועד ליום 31.12.11. ביום 27.12.11 קבעה הכנסת כי הוראת השעה תהא בתוקף עד ליום 31.12.13.
העותרות, אשר קבלו במשך השנים הודעות תשלום אגרת השמירה, לא שלמו האגרה החל משנת 2005. במהלך יולי ואוגוסט 2011 החלה המשיבה לנקוט הליכי גבייה מנהליים באמצעות מילגם שירותים לעיר בע"מ, היא המשיבה 2 בעת"מ 46387-08-11 (להלן - "
מילגם").
טענות העותרות כנגד הליכי הגבייה לא נענו. על כן באה העתירה.
טענות הצדדים
- קמחי ודלויה טוענות כי החלטת המשיבה לגבות אגרת שמירה מכוח חוק העזר העירוני, אינה חוקית והליכי האכיפה מנוגדים לדין, בהיעדר בסיס חוקי לגביית האגרה, שכן זו מנוגדת למטרות לשמן אושר חוק העזר ואינה עולה בקנה אחת עם הקביעות בבג"ץ מלינובסקי. הוראת השעה הסמיכה, אמנם, את המשיבה לגבות אגרות שמירה החל מיום פרסומה, אולם לא הכשירה את האגרה לעבר. האגרה אף מפלה העותרים מול תושבי באר שבע האחרים הנהנים משמירה אך אינם משלמים את האגרה. גביית האגרה רק כעת לוקה בהתיישנות, בשיהוי וחוסר תום לב, ונעשית רק מפאת הסדרת מצבה החוקי של הגביה. עוד טוענות הן כי האגרה מהווה העלאה אסורה של הארנונה, ואינה משמשת בפועל רק למימון השמירה. לשיטתן, אין זה ראוי לפעול לגביית אגרה, שתוקפה שנוי במחלוקת, באמצעות פקודת המיסים גבייה.
קמחי ודלויה סבורות כי לערכאה זו סמכות עניינית לדון בעתירות, מאחר והן מכוונות נגד ההליכים לגביית אגרת השמירה ולא נגד חוקיותו של חוק העזר. תקיפת חוק העזר באה כתקיפה עקיפה בלבד, ואין סעד המבקש לקבוע את אי חוקיות חוק העזר.
- גם פלסט סבורה כי חוק העזר, המשמש כבסיס לגביית האגרה עומד בניגוד להוראות משרד הפנים ולבג"ץ מלינובסקי, ואין בהוראת השעה כדי לרפא הפגם שבחוק העזר. גביית האגרה נעשתה בניגוד לחוקי ההקפאה של הארנונה והיעדר שוויון, שכן האגרה נגבית מבעלי העסקים בעמק שרה בלבד. כמו כן, למשיבה לא היתה סמכות לנקוט באמצעים מנהליים לגביית האגרה ופעולתה המהירה לגביית האגרות, תוך כדי קיום דיון לגבי חוקיותן, נגועת חוסר תום לב.
פלסט סבורה כי קיימת סמכות עניינית לבית משפט זה. הסעד שהתבקש הינו ביטול חיובי האגרות, ולא ביטול חוק העזר עצמו; תקיפת חוק העזר היא תקיפה עקיפה, או שביטולו הינו, לכל היותר, סעד משני. כמו כן, מאחר והעתירה מתייחסת גם להקפאת תעריפי הארנונה, הרי שסמכות בית משפט זה מקורה בסעיף 1 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס - 2000 (להלן - "
החוק").
- המשיבה סבורה כי ערכאה זו נעדרת סמכות עניינית לדון בעתירה. הסעד המבוקש הינו, למעשה, הכרזה על בטלות חוק העזר, ולאור סעיף 8 לתוספת הראשונה לחוק אין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בביטול החלטה של רשות מקומית הטעונה אישור שר הפנים. גם תקיפה עקיפה של חקיקת משנה אפשרית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן וגם אז אין היא בסמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים.
המשיבה מוסיפה וטוענת כי העותרות לא מיצו הליכים באופן ישיר מולה בטרם הגשת העתירה, השתהו מאז 2002 בהגשת העתירות, ונהגו בחוסר נקיון כפיים מאחר שעשו דין לעצמן ולא שלמו את האגרה.
המשיבה סבורה כי אף לגוף הענין, העתירות נעדרות בסיס. אגרת השמירה נגבית מכח חוק עזר שאושר כדין. גם בג"ץ מלינובסקי הכיר בחשיבות גביית האגרה והורה על קביעת מנגנון שיאפשר זאת, ומנגנון כזה אכן הותקן, כהוראת השעה. המשיבה משתמשת בכספי האגרה להגברת השמירה בעמק שרה בלבד. אגרת השמירה מצדיקה נקיטת הליכי גביה מנהליים. כמו כן, דין טענת ההתיישנות להדחות מאחר ומרוץ ההתיישנות מתחיל מיום דרישת התשלום האחרונה.
דיון
טענות הסף
- המשיבה סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת חוסר סמכות עניינית, והן מחמת שיהוי, אי מיצוי הליכים וחוסר ניקיון כפיים.
חלק מהסעדים המבוקשים בעתירות אינם בסמכותו העניינית של בית משפט זה, כיון שהתוצאה המעשית של קבלת אותם סעדים, משמעותה ביטול חוק העזר. מעיון בחוק נקל לראות כי הסעד הראשון שהתבקש אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט זה.
סעיף 8(א) לתוספת הראשונה לחוק קובע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים תהא סמכות עניינית לדון ב"
החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים".